ושאלה, במתנה גמורה וחלוטה, כמו שאל ממני ואתנה גוים נחלתך (תהלים ב' ח'), והנה עכ"פ היה בדין שיצאו משם ברכוש גדול, הן חלף עבודתם שעבדו כמה שנים בלא שכר, הן חלף הבתים והשדות והכרמים שהניחו להם בצאתם ממצרים כי כבר יוסף נתן להם אחוזה על פי פרעה, וכתוב ויאחזו בה (בראשית מ"ז כ"ז), ועוד הלא לה' הארץ ומלואה ולו ית' הכסף והזהב, ולטוב בעיניו יתננו, וה"ית סבב שילקט יוסף במצרים את הכסף המובא משאר הארצות בשנות הרעב, כדי שיזכו בו אח"כ בני ישראל, ועמל לאומים יירשו:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 3 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומגרת ביתה, כמו גרי ביתי (איוב י"ט ט"ו) והכונה על אותם המצרים שהיו גרים בבתי בני ישראל בשכירות, וגם מכאן ראיה שהיו לישראל בתים לאחוזה במצרים:
ושמתם, חסר מלת אותם:
ונצלתם, ענין שלילה, והנו"ן שרשית:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4