ואכלת את כל העמים, הושאל שם אכילה לכליון השנוא, לפי שהאוכל מכלה המאכל ברעבון גופני, והשונא מכלה השנוא ברעבון נפשיי, וכן דרך הכתוב, כענין כי לחמנו הם, כי אכל את יעקב:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 7 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא תחוס, לפי שהחמלה מדה יקרה ונכבדת, ואפשר שיטעו ישראל לרחם על יושבי הארץ בבואם עליהם למלחמה ויחשבו שכך ראוי לעשות, הוצרך להזהירם על זה, כי אין מלחמה זו כשאר המלחמות, ואין אנשי כנען כשאר העמים, לפי שכבר נתחייבו כלייה מרוב פשעיהם והשחתתם, ומאחר שהשם נתנם לטבח אין ראוי לרחם עליהם, ועוד כי החמלה הזאת תהיה לך למוקש, כי יסיתו אותך לעבוד את אלהיהם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4