מחית המכוה, כל זמן שהעור מורד ומעלה לחה, אין מראות נגעים מטמאין בו, אבל כשמתחיל להעלות ארוכה ונגלד עליו עור כקליפת השום אז מטמאים בו הנגעים, ועליו אמר מחית המכוה, כמו שחין ונרפא, והנה סימני שחין וסימני מכוה שוין הן ולמה חלקן הכתוב, לומר שאין מצטרפים זה עם זה, נולד חצי גריס בשחין וחצי גריס במכוה לא ידונו כגריס:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4