ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 27 · פסוק 16

יפקד ה', לשון מנוי כמו ויפקוד שר הטבחים (בראשית מ' ד'), ואמר בלשון נסתר יפקוד ה' אף שהיה מדבר לפני ה', דרך כבוד, כמו אדוני שאל (שם מ"ד י"ט):

אלהי הרוחת יודע מחשבות בני האדם מי הוא הראוי להנהיג את עמך, ומאמר אלהי הרוחות לכל בשר הוא מאמר מסוגר, ובמדרש תנחומא אמרו, כשם שאין פרצופותיהן של בני אדם שוין זה לזה, כך אין דעתם שוה זה לזה אבל יש לכל אחד דעה בפני עצמו וכן הוא אומר לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה אמר משה לפני הקב"ה אתה אלהי הרוחות לכל בשר, גלוי וידוע לפניך דעתם של כל אחד ואחד, ואין בכל בניך דומה זה לזה, בבקשה ממך אם בקשת למנות עליהם מנהיג, מנה עליהם איש אשר רוח אלהים בו, שיהיה סובל לכל אחד לפי דעתו, עכ"ל, וחיבור הפרשיות כך הוא נדרש שם, ובספרי, כיון ששמע משה נתון תתן להם, היה סבור שנתרצה לו הקב"ה, אמר הריני נכנס עם ישראל, אמר לו הקב"ה גזירתי במקומה עומדת, עלה אל הר העברים וכו' אין אתה יפה מאחיך שוב אמר משה הרי השעה שאתבע את צרכי אם הבנות יורשות בדין הוא שירשו בני את כבודי, אמר לו הקב"ה נוצר תאנה יאכל פריה בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה יהושע ששימש בדין הוא שישמש את ישראל