ומן המקדש לא יצא, לא אסר לו הכתוב להתעצב ולבכות על מיתת קרוביו, כי זה דרך כל אדם, אלא מן המקדש לא יצא, ממעשיו שעושה במקדש לא יצא, שאם היה עוסק בעבודה ושמע שמת לו מת, אסור לו להניח עבודתו ולצאת, שבהיותו קדוש ה' וגדול מכל אחיו, יתרומם על תמדור נפשו גם במות שארו הקרוב אליו, וזהו דרך הקדושה, אבל היא רק מדרגת קדושת כהן גדול, שאפילו שאר הכהנים הקדושים גם הם לאלהיהם נצטוו להטמא לקרוביהם, וכשעובדים באנינות מחללים עבודתם, כי יודע השם שאין זה בכחם להתרומם גם על העצבון הזה ולעבדו בשמחה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 21 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולא יחלל, לא ינהג מנהג חול במקדש להניח העבודה בשביל מתו, כי חייב להראות שחפץ בעבודת אלהיו יותר מכל:
כי נזר שמן משחת אלהיו עליו, שמן משחת אלהיו הוא עליו כמו נזר ועטרה, וקראו בלשון נזר, כי שמן המשחה מזהיר את הנמשח בו מכל העם למעלה ולכבוד, וכן על מלכי בית דוד הנמשחים בשמן זה נאמר ועליו יציץ נזרו (תהלים קל"ב י"ז):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4