אל ראשי המטות לבני ישראל, אין ספק שכל המצות כללותיהן ודקדוקיהן נאמרו למשה מסיני, אמנם משה לא אמרם מיד אלא כפי הזמן והמקום הראוי, ודיני הפרת נדרים לא היה צריך למוסרם לשום אדם עודנו בחיים, כי הוא ע"ה היחיד מומחה שבדור היה מפר הנדרים והשבועות בעת הצורך, אולם עתה שקרב עת מותו ראה ללמד אל ראשי העם דיני הפרת הנדרים, כי הם יהיו במקומו לענין זה, ומטעם זה צוה רק אל ראשי המטות, כי אין צורך ללמד לכל בני ישראל תורת הנדרים, ואולי צריך להעלים אלה החקים מהם שלא ינהגו קלות ראש בנדרים אבל לחכמי ישראל ראשי שבטיהם למד המשפט:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 30 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
זה הדבר אשר צוה ה', לפי שהזכיר למעלה נדרי גבוה לבד מנדריכם ונדבותיכם, אמר כאן שיש עוד נדרי הדיוט וככל היוצא מפי האדם חייב לקיים ולעשות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4