וכי יטהר הזב מזובו, לא שיטהר מטומאתו, אלא מזובו שאין זרעו זב עוד לחוץ, אלא כנוס בכלי הזרע כמו בכל אדם, ולשון טהרה נופל על סור ענין רע, לכן בשוב הלחה אל מקומה הראוי בגוף, ולא תראה עוד מאליה החוצה נקרא טהרה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 15 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שבעת ימים לטהרתו, שבעת ימים רצופים טהורים מטומאת זיבה:
במים חיים, הנובעים מן הארץ:
וטהר, מטומאתו שאינו מטמא עוד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4