ביום השני, כי כל כך היה אוהב את אחיו שלא יכול למנוע עצמו מלצאת אליהם יום יום, אלא שלא האריך זאת ימים רבים כי הוכרח לברוח:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 2 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שני אנשים עברים, להגיד שבחו של משה, שלא הרג תמול את המצרי בעבור היותו מצרי ולפי שנפשו קשורה בנפש אחיו, אלא להציל את העשוק מיד עושקו, והראיה כי ביום השני גער באיש אחד שעורר מדנים את רעהו, אע"פי שהיו שניהם עברים והיה ראוי לחמול גם על המעול בהיותו מאחיו:
ויאמר לרשע, הכתוב מעיד על רשעו, ומשה בחכמתו הבין שאין הדין עמו ולכן הוכיחו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4