ולא שמעו אל משה, זה היה הנסיון החמישי כי לא המרו את דברי משה מחמת עצלה, כלומר שלא ירצו לטרוח עצמם ללקוט בבוקר בבוקר ולכן חשבו לאצור ממנו בביתם לימים הרבה, כי אז היה די לומר ויותירו אנשים, וממילא היינו יודעים שלא שמעו אל משה, אבל מאחר שכתוב כן למדנו כי מחמת חוסר אמונה הותירו, שלא האמינו בה' שיוריד להם המן יום יום:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 16 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וירם, לשון רמה ותולעה:
ויבאש, לפי שחללו קדושת המן וחשבו שהוא כמו מאכל חול שמצניעים אותו מיום ליום, לכן הנותר נהפך להם לקללה כי עלתה צחנתו ובאש כדומן, והיה זה לעומת חטאם, שהם חטאו בסתר שהצניעוהו עד בוקר, והריח רע שהוציא גילה חטאתם ברבים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4