בסנורים, חולי של שממון במחשך העין והלב, שאינו רואה אלא בערבוביא וכן הלב משתגע שאינו יכול לחשוב מחשבות ואינו יודע מה לעשות, והנה מלת הכושב על המלאכים שהם הכו אנשי סדום במכה הנפלאה הזאת לאות כי קרבה עת פקודתם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 19 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מקטן ועד גדול, לא שכולם היו בבת אחת סביבות הבית אלא זה אחר זה, כי הראשונים כאשר הוכו בסנורים וחפשו למצוא הפתח עד שלאו למצוא, נתפזרו אנה ואנה בתמהון לב, ובאו אחרים לשבור הדלת והכו גם המה כראשונים, וכן פעם אחר פעם עד שהוכו כלם מקטון ועד גדול, כי כבר אמר למעלה שכל העם מקצה נתחברו לעשות הנבלה, וטעם העונש הנפלא הזה לא היה להציל את לוט מידם, כי היה יכול להנצל באופנים שונים בהיות מלאכי עליון בביתו, אלא היה מחכמתו ית' להכותם בסנורים כדי שלא ימלט גם אחד מהם באותה הלילה, ולא למחרת כצאת לוט וביתו מן העיר, שלא ירדפו אחריו עד צוער וימלטו גם המה בראותם האש סביבותם, וכן קרה למצריים שהיה מאפל סביבם כל הלילה עד שנטבעו בבקר:
וילאו. טרחו ונסו כמה פעמים למצות הפתח עד שנלאו ואמרו נואש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4