אזרה, אפזר מעט בגוי זה מעט בגוי אחר:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 26 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והריקתי אחריכם חרב, כשתבואו בגוים לא ירחמו עליכם, כמנהג בני אדם שלא יקנאו במדוכאים ויחמלו עליהם, אלא אריק אחריכם חרב תמיד תהיה חרב שלופה מתערה הולכת אחריכם, שבכל מקום שתבואו יעלילו עליכם ויהרגו אתכם:
והיתה ארצכם שממה, למעלה אמר ונתתי את עריכם חרבה, והייתי אומר שהאויבים יחריבוה, לכן הוסיף והשמותי אני את הארץ, שיצו עליה השם חרבן ושממון כמבואר בפרשת נצבים, ועדיין הייתי סבור שכל זה לפי שעה להודיע לכל העמים כי קנאת ה' צבאות תעשה זאת אבל לאחר דורות רבים שכבר יהיה בגלות, תשוב הארץ לקדמותה ותתן יבולה לאויביהם, לכן הוסיף שגם אחר שיזרו בגוים תהיה הארץ שממה, וטעם הדבר יפרש הכתוב הסמוך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4