תקרב, בזדון:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 20 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל בהמה, בין גדולה בין קטנה:
מות יומתו דמיהם בם, לפי הפשט מה טעם לומר על הבהמה דמיה בה, ואין בשפיכת דם בהמה דין וחשבון, ועוד כבר אמר והרגת את האשה ואת הבהמה, ולמה חזר ואמר מות יומתו, אבל לפי שבשוכב אמר מות יומת ואת הבהמה תהרגו, ובנשכבת אמר והרגת את האשה ואת הבהמה, ואיני יודע באיזה מיתה חתם על שניהם מות יומתו דמיהם בם ומוסב על השוכב ועל הנשכבת ללמדנו ששתיהן בסקילה, ודמיהם בם יתפרש כמו בכל העריות שנכתב כן, ולמד מאוב וידעוני שמפורש בהם סקילה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4