כה אמר ה' אלהי ישראל, והיכן אמר? זובח לאלהים יחרם (לעיל כ"ב י"ט), וביארנו שם שהכונה לאסור השתוף לישראל בפרט, ולחייב עליו מיתה, ולכן הוסיף כאן אלהי ישראל להורות אל הפנה הזאת שאע"פי שאומות העולם פטורים על השתוף, יש בו פשע גדול לאומה הנבחרת מאחר שהשם כרת ברית את אבותינו להיות אלהי ישראל ביחוד, וכמו שבא על זה הצווי הראשון אנכי ה' אלהיך (לעיל כ' ב'), ושם פירשנוהו:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 32 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שימו איש חרבו על ירכו, כי היו בני לוי כמו השופטים וראשי ב"ד לייסר את החוטאים ולהביאם במשפט, כדרך ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע (דברים כ"א ה'), והיו בני לוי מכירים באלו הנהרגים שהם עובדי ע"ז:
איש את אחיו, אם יכיר בו שהוא מעובדי ע"ז, אל יחמול ואל יכסה עליו, אף אם יהיה אחיו או רעהו או קרובו, על דרך האומר לאביו ולאמו לא ראיתי ואת אחיו לא הכיר וגו' (דברים ל"ב י"ב):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4