מכשפה, המכשף הוא המשנה דבר התולדות בדיבור וגזירה לבד או ע"י מעשים זרים הנודעים לבעלי המלאכה ההיא, והכתוב מדבר בעושה מעשה בפועל, ואמר שהוא חייב מיתה, אבל האוחז את העינים פטור, ואמר מכשפה, לפי שרוב הכשפים נמצאו בנשים:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 22 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא תהיה, בכל חייבי מיתות אמר מות יומת, והוא מצות עשה עלינו לבער הרע מקרבנו, ופה אמר לא תחיה, כי החמיר בה הכתוב להזהיר אותנו בלאו שלא נחיה אותה, לפי שעל ידיה בא תקלה לרבים, ורצה השם שנהיה תמימים עמו ולא נפנה אל התועבות האלה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4