ואם בבהמה הטמאה, הכתוב מדבר בפטר חמור, שכן מצינו במקום אחר, ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה (במדבר י"ח ט"ו), ואינו אלא פטר חמור, וכן כאן ואם בבהמה הטמאה שהוא החמור, שראוי לו לפדותו בשה ולתת אותו לכהן, והחמור מותר לבעליו, ואם אינו פודהו בשה נאמר וערפתו, וכאן אמר שאם לא פדהו בשה, אלא הקדישו לבדק הבית, קדושת הקדש חל עליו, וצריך שיפדנו כפי שוויו בערכך ויוסיף חומש, ואם לא יגאלנו הוא עצמו ימכר לאחרים, וצריך ליתן גם לכהן שה פדיונו:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 27 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4