פן תנקש, אינו לשון מוקש, אלא לשון דחיה ונפילה, כאדם נקש ברגלו ונכה רגלים, ופיק ברכים מתורגם וניקוש רכובין, וכן וארכבתיה דא לדא נקשן (דניאל ה' ו'), ואמר כאן אולי תדחה ותפול אחריהם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 12 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אחרי השמדם מפניך, וכשראית המשפט אשר נחרץ עליהם תדע בלי ספק שאלהיהם שקר ואמונתם כוזבות ולכן נשמדו, ולפיכך אין אני מזהירך עתה שלא תעביד את אלהיהם כי על זה הזהיר במקום אחר, אבל אולי תחשוב שדרך עבודתם נכונה וכמו שאפרש:
ופן תדרש לאלהיהם, שמא תאמר בלבבך שהכרית השם את הגוים ההם רק בעבור שעושים כבוד ועבודה שלמה למעשה ידי אדם עץ ואבן, שאין ראוי לתת כבודו לאחר ותהלתו לפסילים, אבל העבודות והמנהגים שעבדו בהם את אלהיהם טובים ונכונים בעצמם, לכן אדרוש לדעת דרכי עבודתם לא לעבוד את אלהיהם, אלא לעשות כן לכבוד ה', ומה שהם עשו לזרים אעשה אני לאל חי וייטב בעיניו, לא תעשה כן וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4