ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 36 · פסוק 6

ויקח עשו, משמעות הכתוב פה כי אחרי בוא יעקב מחרן לעיר חברון יצא עשו משם ונתיישב בארץ שעיר, כאמרו מפני יעקב אחיו, ויקשה כי מצאנו למעלה שכבר נתיישב שם לפני בוא יעקב לארץ כנען, כמ"ש וישלח יעקב לארץ מלאכים וכו' ארצה שעיר שדה אדום (לעיל ל"ב ד ), וכתוב עד אשר אבא אל אדוני שעירה (שם ל"ג י"ד), אולם הענין כך, טרם מת יצחק אף שנתיישב עשו בהר שעיר מ"מ לא ישב שם בתמידות, אלא הלך כפעם בפעם לגור בחברון אצל אביו עם בניו ונשיו, כי כל חפצו היה להמצא שם בשעת מיתת אביו כדי שלא יקח יעקב מאומה מנכסי אביו, כמו שהתנו ביניהם שכל נכסי הבית ישארו לעשו, כדרך שכתבנו (לעיל כ"ה ל"ג), אך אחרי מות יצחק הניח ירושת הארץ ליעקב, ולקח לעצמו את כל העושר אשר הניח יצחק אחרי מותו וילך אל ארץ שעיר החורי ולא שב ארצה כנען מהיום ההוא והלאה, ומה שאמר כאן מפני יעקב אחיו כי היה רכושם רב וכו', דמשמע מסבה זו הלך לו לארץ שעיר, יתכן שזה וזה גרם, כי אילו יכלה ארץ מגוריהם לשאת אותם היו עשו ויעקב יושבים כשבת אחים גם יחד אף שהארץ ליעקב, כי היו אז באהבה ושנאתם כבר אבדה שהרי לכוונה זו בקש ג"כ עשו מיעקב נסעה ונלכה וכו' והיה רוצה שיעקב ישב עמו בשעיר, אף שאין ליעקב חלק ונחלה בה:

וילך אל ארץ, תחסר ה"א הידיעה, ושיעורו וילך אל הארץ, והיא ארץ שעיר, שכבר נודע היותו שם, וכן יזכיר בסמוך וישב עשו בהר שעיר: