את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני, שלשה עממין אלו לא נזכרו עוד בתורה, והם עמון ומואב ואדום שעתידין להיות ירושה לישראל שנאמר אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם (ישעיה י"א י"ד), ועיקר ישיבת הארצות האלה היתה ע"י בני כנען אשר פשטו בכל עבר מזרחי של הירדן, והראיה כי גם סיחון ועוג שהיו ממזרח הירדן נקראו אמוריים שהוא לפעמים שם כללי לכל בני כנען מן הטעם שכתבתי (לעיל י' ט"ז), ואלה בני כנען שהיו למזרח הירדן נקראו ג"כ רפאים לגדלם וגבורתם, ולפי שהרפאים האלה היו בארץ עמון ומואב וגם בגלעד ובשן, לכן זכר כאן במתנה קני וקניזי כנגד עמון ומואב שלא הורשו ישראל לכבשם אלא לעתיד לבא ואח"כ הזכיר בפרט ואת הרפחים כנגד ארץ סיחון ועוג שהורשו לכבשם מיד:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 15 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4