ובניהם אשר לא ידעו, הם הטף, כי ישמעו וישאלו, והאבות ירגילום ויחנכו אותם, כי אין הטף יונקי שדים, אבל הם קטני השנים הקרובים להתחנך, וזהו טעם ולמדו ליראה בעתיד, כי למעלה אמר ולמדו ויראו, אמנם רבותינו ז"ל אמרו האנשים ללמוד, והנשים לשמוע, והטף למה בא? ליתן שכר למביאיהם, יראה מדבריהם שפירשו הכתוב הזה באופן אחר, ומה שאחר ובניהם אשר לא ידעו אינו הטף שזכר למעלה, אלא הבנים והדורות הבאים אחריהם שישמעו מפי אבותם ויבואו ליראה כל הימים, והנה המצוה הזאת פעם אחת בכל שבע שנים, וכתב הרדי"א כי בכל שנה ושנה היה הכ"ג או הנביא או השופט קורא בחג הסכות חלק מן התורה ושהיה משלים ס' בראשית ושמות ויקרא ובמדבר בששה שנים, ובשנה השביעית היה המלך קורא ס' הדברים ומסיים התורה, ומכאן נשאר המנהג בימינו שביום חג העצרת האחרון אנו משלימין את התורה, וקוראין אותו יום שמחת תורה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 31 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4