לרב תרבה נחלתו, משמע מזה שהדבר תלוי באותן האנשים אשר צוה משה לנחל את בני ישראל שהם ירבו לרוב וימעיטו למועט, אולם בסמוך צוה אך בגורל יחלק את הארץ, ומשמע מזה שהכל תלוי בגורל, הא כיצד ? אלא להבין הענין על בוריו צריך להבחין בחלוקת הארץ שתי בחינות, האחת המחוז אשר בו ינתן לכל שבט חלקו ונחלתו, דהיינו אם לצד צפון או לדרום, אם במקום הרים או במישור, אם על שפת הים או על יד הירדן וכדומה, והשנית כמות הארץ שיתנו לו באותו מחוז לארכה ולרחבה, והנה הענין הראשון שהוא רשימת המחוז אשר בו יפול נחלת כל שבט ושבט רצה ית' שיהיה תלוי בגורל כדי שלא תפול קטטה בין השבטים בהיות המקום האחד יותר משובח מן האחר, או כאשר יפול בנחלת שבט אחד רובה מהארץ הנכבשת ובנחלת שבט אחר רובה מהארץ הבלתי נכבשת, כמו שקרה לשבט דן, אמנם הענין השני שהוא כמות הארץ לכל שבט באותו מחוז שנפל עליו הגורל, הנה זה היה מסור ליהושע ולאלעזר הכהן ולשנים עשר נשיאי ישראל שיראו בכל שבט רבוי אנשיו ולרב ירבו ולמעט ימעיטו, וזהו שאמר כאן איש לפי פקודיו יתן נחלתו:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 26 · פסוק 54
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4