ויכל ויעל, הענין כאשר כלה לדבר אתו אז עלה, ולמדנו מזה שמפסוק אני אל שדי ועד כאן, הכל בכלל נבואה אחת, ושלא נתרשל אברהם להמול את עצמו ואנשי ביתו אחר שבא אליו הציווי, כי לא נשלמה הנבואה אחר צווי המילה בפסוק י"ד, ונמשכה עוד בבשורת לידת יצחק עד פסוק כ"א, ואז כלה השם לדברו ומיד ויקח אברהם וכו':
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 17 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויעל אלהים, דרך כבוד כלפי שכינה ולמדנו שהצדיקים מרכבתו של מקום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4