כל צפור טהרה תאכלו, שם צפור הוא כלל לעופות הקטנים המשכימים בבוקר לצפצף ולשורר, ונקרא כן מלשון ישוב ויצפור (שופטים ו' ז'), פי' ישכם בבוקר, ואמר התשחק בו כצפור (איוב מ' כ"ט), כי דרך הנערים לשחק בעוף קטן, וכן בלשון ארמית צפרא הוא בוקר והנה צפור כולל טהורין וטמאין, ולכן הוסיף בו טהורה, ולפי שלעיל לא נתבאר היתר העוף בפירוש, כי לא אמר אלא ואת אלה תשקצו מן העוף, לכן בא להתירם כאן בפירוש, להודיע שכל שלא נזכר בין הטמאים טהור הוא, ובספרי אמרו כל צפור טהורה תאכלו, זו מצות עשה, והכונה שהיא מצות עשה לבדוק בסימני הטהרה והטומאה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 14 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4