ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 13 · פסוק 28

אפס, היה להם לומר ואולם עז העם, אבל לשון אפס מורה על ההעדר כמו באפס עצים, או על ביטול הדברים שקדמו כמו הלוך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך (שופטים ד' ט'), כלומר ההליכה שאלך עמך תהיה לאפס ולשוא כי אני לא אוכל לעזור לך, תעשה לך שם ותפארת במלחמה זאת, שהרי ביד אשה ימכור ה' את סיסרא, וכן כאן כוונת המרגלים לומר מה יועילנו היותה ארץ זבת חלב ודבש, כל זה אפס ותהו, כי העם עז והערים בצורות וכו', וא"כ הוא מן הנמנע שנכבוש הארץ ההיא:

כי עז העם, תשובה על שאלת החזק הוא הרפה, אלא שהמרגלים הגדילו הענין יותר ממה שהיה באמת, כי משה אמר לשון חזק והם השיבו בלשון עז, וכבר ביארנו (בראשית מ"ט ז') שהתואר הזה נופל על הכח השוקד ומאריך זמן רב על מצבו ואינו פוסק במהרה, ולכן אמרו כי מלבד שהעם חזק בטבעו וגבור במלחמה גם הוא עז בכחו כלומר שוקד תמיד על גבורתו ולא יחדל, וזה שקר, כי מאין להם לדעת זאת בימים המועטים שהיו בארץ כנען, והיו מוכרחים להתעכב שם שנים רבות ולראות מלחמותיהם ועניניהם כדי לידע אם הם עזים בכחם או שעוד מעט ויפנו עורף אל אויביהם, אלא במרמה דברו זאת, כדי שימס לב בני ישראל מלבוא להלחם בם:

והערים בצרות גדלת מאד, תשובה על שאלת הבמחנים אם במבצרים, אך מן הלשון שאמרו והערים בצורות יחשוב השומע שכל ערי ארץ כנען היו ערי מבצר חומה גבוהה דלתים ובריח, וזה כזב, כי בכבוש הארץ לא נמצא שהיו להם ערים הרבה בצורות רק במספר מועט, ואף הם לא היו גדולות מאד אלא קטנות והראיה על קטנותם כי בחלוקת הארץ צוה ה' לתת מ"ח עיר ללוים שהיו כ"ב אלף איש, ולא יגיע לכל עיר ועיר רק ת"ן איש בקירוב:

וגם ילידי הענק ראינו שם, גם בזה לא הגידו האמת, כי לא היו רק אחימן ששי ותלמי בחברון ובשאר הערים לא היו ענקים אחרים כלל, ומה יעשו ג' ענקים נגד חיל שש מאות אלף איש, אולם הם אמרו סתם וגם ילידי הענק ראינו שם, בלי להזכיר מספרם ומקום מושבם, כאילו כל הארץ מלאה מהם, וכל זה להפחיד את העם: