לזרח, הוא צחר (שם), כי הוראת זרח וצחר שתיהן לשון זהר הוא, משא"כ לזרח משפחת הזרחי האמור בבני יהודה (להלן פסוק כ'), ששם העצם שלא היה זרח, והנה בפ' ויגש מונה שש משפחות לשמעון, ימואל (הוא נמואל) וימין ואהד ויכין וצחר (הוא זרח) ושאול, אבל משפחת אהד בטלה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 26 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4