כי יקלל אלהיו, אם יקלל שם אלהים, ישא חטאו בכרת, כי שם אלהים נאמר גם על המלאכים ועל הדיינים, ומי יוכל לדעת מה יש בלב המקלל, לכן השם לבדו היודע פשעו יכריתנו מארץ החיים, אבל ונוקב שם ה' שפירש שם המיוחד שלא יתערב עם שם זה אלא הוא לבדו, מות יומת בסקילה, ודוקא שיקלל, כי מלת יקלל שבכתוב זה נמשך לכתוב השני, והטעם אם בעת שיקלל יפרש השם הנכבד יומת בסקילה בנקבו שם כאשר עשה בן המצרי:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 24 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4