ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 32 · פסוק 29

לא יעקב וכו' כי אם ישראל, לא יעקב בלבד, כי אם גם ישראל, והנה אם כוונת השם הזה רק על הנצחון עם המלאך היה קוראו שראל על שם כי שרית עם אלהים שהוא לשון עבר, אבל בכוונה הוסיף יו"ד על שמו להורות על הנצחון שיהיה לו עם עשו כלומר שהוא יהיה שר על אחיו ולא יוכל עשו להרע לו, כי אם שרי מעלה לא יוכלו לו אף כי אנשים גבורים בארץ, ולכוונה זו קרא את שמו ישראל, כדרך שקראה רחל את שם בנה יוסף על שם העתיד:

כי שרית עם אלהים ועם אנשים, מלת שרית אינו על הנצחון בפועל, כי זה משמע מלשון ותוכל, אלא ענינו על השתדלות וההתאמצות לשרור, והטעם רבת ונלחמת עם מלאך ה' ועם אנשים, מי ינצח את מי ומי ישרור על מי ותוכל להם שלא נצחוך, כענין כפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי גם יכלתי (לעיל ל' ח), ומלת אנשים על עשו ולבן שהתחכם נגדם בעצות ותחבולות שלא ינצחוהו, והנה אירע זה ליעקב לאות עולם לבניו אחריו, שכל זמן שיראו את ה' בכל לבבם לא יגורו מכל רע, ולא ישלוט עליהם לא מלאך ולא מזל, כי ירומו על כל בהיותם עם נושע בה' תשועת עולמים: