והגדת לבנך, דע כי ע"י שקבלו ישראל על עצמן בארץ מצרים עול מלכותו ית', וקדשו עצמן בדם פסח ובדם מילה תקן השם ב"ה נפשותיהם ונפשות בניהם לדור דור, עד שיהיו ראויים לקבל חקים ומשפטים נשגבים משקול דעתו של אדם, ולעומת זה השם ית' ינהיג אותם בהנהגה למעלה מחקות הטבע, והנה על הכונה הזאת אמר כאן, אם יקשה בעיני בנך ולא יבין למה צוה השם לעשות החקה הזאת לדורות עולם, כי בעבור זכרון יציאת מצרים די בסיפור הנפלאות, לא לעשות העבודות שעשו במצרים, אז והגדת לבנך ותאמר לו, אילו האבות עשו כן בעבור נס פרטי שנעשה להם אז, שאין עוד ממנו טובה לבאים אחריהם, באמת לא היה מוטל עלינו לעשות כן בכל שנה, אבל לפי שעשו כן בשביל נס קיים לדור דור, וכמו שאמרנו, על כן שמורים המצות והחקים הללו לעשותם עד עולם, וזה פירוש בעבור זה וכו', בעבור החק הזה שעשו אבותינו במצרים, עשה ה' לי, כלומר תיקן נפשותינו, כי מלת עשייה על התיקון כמו לא עשה שפמו (ש"ב י"ט כ"ה), והפסוק שלאחר זה מפרש יותר:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 13 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4