וכי ימות מן הבהמה, אחר שפרט טומאת הטמאים לאכילה, הן בעלי סימן טומאה אחד, והן טמאים המפריסים פרסה, והן טמאים ההולכים על כפם, בא עתה ללמד דין טומאה לבעלי שתי סימני טהרה, שמותרין באכילה על ידי שחיטה, ואז אין בהם טומאה, כי אין בשרם המת קרוי נבלה, אבל כי ימות מאליה ממיני הבהמה הנאכלת, או אנתנבלה בשחיטה פסולה, בשרה נבלה ומטמאה כנבלת הטמאים לאכילה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 11 · פסוק 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4