ואשר יגאל מן הלוים, ואף גם זאת כל הרוצה ליגאל מן הלוים יבא ויגאל, לא כשדה אחוזה שאינה נגאלת אלא בגואל הקרוב אליו או השיגה ידו וגאלה, ואלה נגאלין מכל משפחות הלוי, וגם בגואל לוי נוהג דין זה, ולא תאמר לא נאמרו דברים אלו, אלא בבן לוי שמכר ביתו לישראל שלא יופקע מיד הלוים, אבל אם אחד מן הלוים יגאל הבית מיד הישראל לא תצא מידו, לפי שנשאר ביד לוי, אלא גם אם יגאל אחד מן הלוים, ולא יגאלנה הלוי המוכר מידו, ויצא ממכר בית הלוי מיד הקונה, ביובל, וכן עיר אחוזתו:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי בתי, לא היו להם נחלות שדות וכרמים, אלא ערים לשבת ומגרשיהם, לפיכך הם להם במקום שדות, ויש להם גאולה כשדות, כדי שלא יופקעו נחלתם מהם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4