למה נגרע, למה נהיה גרועים וקלים מערך כל עדת ישראל שלא להקריב קרבן כמוהם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 9 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לבלתי הקריב את קרבן ה', לא אמרו לבלתי אכול, כי יודעים היו שאין טמא רשאי לאכול מן הזבחים, רק עיקר טענתם היה על ההקרבה, כי אעפ"י שטומאתם תמנע אותם מלאכול בקדשים, אין ראוי שימנעו מלהקריבו ע"י איש טהור למען לא יהיה להם גרעון ובושה כאילו הם ערלים ובני נכר:
במעדו, ולא שאלו ממנו שירשה אותם לעשות הפסח אחר עבור ימי טהרתן, כי כבר שמעו הצווי מפי הגבורה ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו, וחשבו שאם עבר יומו בטל קרבנו, לכן שאלו לעשותו באותו היום:
בתוך בני ישראל, כונתם לומר שלא היו כמצורע המשולח מג' מחנות גם לא כזב המשולח משתים, אבל היתה טומאתם יותר קלה מהם, כי היו טמאי מת שאינם משולחים אלא ממחנה שכינה, וכמו שהם בהיותם טמאים מותרים לישב בתוך בני ישראל כן היה ראוי שיתקרב קרבנם עם שאר קרבנות ישראל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4