נגע צרעת כי תהיה באדם, דברי התורה הולכין על הסדר, כי בראש הענין אמר שאת או ספחת או בהרת, ואח"כ פירש אותן מן האחרון אל הראשון, תחילה פירש בהרת עזה כשלג, ואחריה בהרת ספק שצריכה הסגר, ואחר כן פי' מספחת טהורה ומספחת שפשתה הטמאה, ועתה יפרש שאת, ודין שלשתן שוה, כי בהרת וספחת ושאת שלשתן מטמאין או בשער לבן או בפסיון או במחיה, אלא שדברה תורה בהווה, וזכרה בבהרת שער לבן, כי מין נגע צרעת עזה כשלג העמוקה מן העור דרכה להוליד שער לבן, ואצל ספחת שלמטה הימנה הפסיון, כי דרכה לפסות ולהגדיל, ואצל שאת הגבוה מן העור המחיה, כי דרכה להולידה, ולעולם פסיון או מחיה אם נולדו בבהרת מטמאין, וכן שער לבן ומחיה בספחת, וכן שער לבן ופסיון בשאת:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4