ויקן, לא מצינו באברהם וביצחק שהוצרכו לקנות חלק קטן מה שדה לנטיית אהלם, כי דבר זה היה הפקר ורשות לכל, ובפרט כי לא היה להם מקום קבוע לרעיית צאנם, אלא פעם ילכו כה ופעם כה, ואין ראוי א"כ לקנות שדה לזמן מועט אלא למדנו מזה שאנשי שכם ברשעתם לא הניחוהו לנטות אהלו אף מחוץ לעיר עד שקנה את חלק השדה בכסף מלא:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 33 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מיד בני חמור אבי שכם, לא קנהו מיד אחד מבני העיר, אלא מיד בני חמור שהיה נשיא הארץ, ותחת כי שאר המלכים והנשיאים נהגו כבוד במשפחת אברהם עד שאבימלך אמר לאברהם הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב, הנבל הזה עם היותו נשיא הארץ לא רצה שיגור יעקב בארצו דירת עראי עד שקנה ממנו את חלקת השדה וראיה לזה מה שאמר להלן כדי לפייסם ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם, (לקמן ל"ד י'), מכלל שקודם לכן לא היה להם רשות לשבת אתם:
אבי שכם, בנים הרבה היו לחמור כמו שאמר מיד בני חמור, וקראו אבי שכם, כי היה שכם הנכבד מכל בית אביו ככתוב להלן:
קשיטה, י"א מעה, שהיא הגרה הנזכרת בכתוב, והם חמשת שקלים כי עשרים גרה השקל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4