ובמה, הנה נודע ונתפרסם חטא העם הזה וענשו בפרסום גדול, עתה כאשר ישוב אפך וחמתך מעמך ותרצה אותם, ראוי שיוודע גם הרצון בפרסום וגלוי, ובמה יוודע זה? כי אם כאשר תלך עמנו, שעל ידי היתרון הזה לבד, ידעו כל הגוים כי מצאנו חן בעיניך, כי על ידי זה נהיה נפלאים ומעולים ומובדלים מכל העם אשר על פני האדמה, והנה בתחלה הבטיח הקב"ה את ישראל והייתם לי סגולה מכל העמים (לעיל י"ט ה'), אבל היה בתנאי אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, כמו שמבואר שם, ועתה כי לא שמרו את דברו וחטאו, היה מן הדין שתתבטל ההבטחה, לולי משה בחיר ה' שעמד בפרץ והתפלל ונפלינו אני ועמך וגו', ונתרצה לו הקב"ה, וכרת על זה ברית, ככתוב להלן הנה אנכי כורת ברית וגו', והברית הזה קיים לנצח ואף אם יחטא ישראל לעתיד, לא ימאס ה' בם ולא יגעל בם לכלותם כי הם עמו והוא אלהיהם ויזכור להם ברית ראשונים וגו', כמו שמפורש בפ' בחקתי:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 33 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4