זה קרבן אהרן ובניו, בין כהן הגדול בין כהן הדיוט יתחנכו בפעם ראשון במנחה זו, ויקריבוה רק ביום המשח אותם פעם אחת, ואח"כ אמר מנחה תמיד, כלו' המנחה הזאת תהיה ג"כ תמיד דהיינו שהכ"הג יעשנה תמיד, וזהו והכהן המשיח תחתיו מבניו:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 6 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ביום המשח אתו, כל הכהן כשנמשח לדורות למלאת ידו לעבוד עבודה, צריך שיקריב תחלה מנחה:
מחציתה, מחציתה מנחה כלה, מביא למקדש עשירית האיפה למנחה, וחוצה אותה לשנים האחד לבקר והשני לבין הערבים, לא שיביא מחצית מביתו בבקר ומחצית בערב:
מחציתה בבקר, שבעל מנחת תמיד, שהיא מנחת חביתין של כ"הג, ועליה אמר מחציתה בבקר ומחציתה בערב, אבל מנחת חנוך של כ"הג וכהן הדיוט היא ככל המנחות שבאין עשרון ומקריבו בפעם אחת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4