ומזרעך לא תתן, אחר שזכר העריות, שמשכבם משחית הזרע, שהנולד מהן באיסור הוא זרע פגום, סמך להן אזהרה זו שהיא ג"כ על הזרע, שלא נטמא בנינו במעשה התועבה הזאת, אבל זכר ובהמה שנזכרים אחריה אין מהן נולד:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 18 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
להעביר למלך, ע"ז היא ששמה מולך, ועבודתה היא שהאב מוסר בנו לכומרים, והם עושים בו עבודות טמאות, ואח"כ מחזירין אותו לאביו, והוא מעבירו בלהב האש ושיעור הכתוב לא תתן זרעך לכומרים, לעשות בו כשקוציהם, למען תעבירנו באש למולך:
ולא תחלל את שם אלהיך, מלת שם נופל על פרסום כח נגלה לנו, ושם תפארת אלהינו נידע לכל, שהוא נאדר בקדש, וקדשנו בתורותיו ובשכון שכינתו בינינו, והעושה זאת מחלל שמו הגדול:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4