תכלת, הוא צמר צבוע בדם חלזון, והחלזון ברייתו דומה לדג, ויש לו נרתק הגדל עמו, והוא עולה מן הים אל ההר אחת לשבעים שנה, ושם הוא מתליע ומתרבה ע"י גשמים, ובדמו צובעין תכלת, והוא צבע דומה לעצם הרקיע:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 25 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וארגמן, צמר צבוע באדום הנקרא פורפורא הידוע לכל, וגם הוא בא בדם חומט אחד, והמין היותר יקר והמשובח ממנו הובא בשנים הקדמוניות מצור כמפורסם:
ותולעת שני, גם הוא צמר צבוע אדום, ע"י גרעינין שיש תולעת בכל אחד מהן, והוא גרעין הקירמיז, ויתכן שהצבע היותר אדום ממנו יקרא שני, על שם שהוא צבוע פעמים, וכן בלשון יון יקרא דיבאפון, ר"ל צבוע פעמים:
ושש, הוא הבד, מין ממיני פשתים, ימצא במצרים, והוא לבן ואינו צבוע, וכל מקום שנאמר בתורה שש או שש משזר, צריך שיהיה החוט כפול ששה, ובמקום שנאמר בד גם חוט אחד כשר:
ועזים, מטוה משער העזים, ויש בארצות המזרח עזים ששערותיהן ארוכות ודקות וטובות מאד לעשות מהן מטוה יקר הערך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4