ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 31 · פסוק 43

הבנות בנותי, לפי שלא יכול עוד להשיב לטענות יעקב כי חזקות הנה, ועכ"ז לא רצה להודות על האמת ולבקש ממנו מחילה על כל הנבלה שעשה עמו, לכן התחכם להסתיר כונתו הראשונה ולהראות עצמו כאילו מעולם לא חשב לעשות עמו רעה, ואדרבא עשה תמיד עמו טובות הרבה, וכך אמר לו, הלא אני נתתי בנותי בחיקך ובניהן אשר ילדו הם כבני, גם כל העושר הזה אשר לך בבקר ובצאן לי הוא, כי על ידי נתעשרת, ואיך יעלה על דעתך שאחרי שהטיבותי עמך כל כך אבוא עתה להרע לך ולמשפחתך והפך מזה גם עתה לא רדפתי אחריך רק להיטיב לבנותי שתכרות לי ברית שלא תענה אותן ולא תקח עליהן נשים, וזה דרך הנבל, כי תחת אשר עד הנה לחץ אותו בלחץ גדול וקנא אותו בעבור עשרו, רצה עתה להתגדל עליו כאילו הוא נדיב לב יותר ממנו:

והצאן צאני, לא רצה להודות לו כי ברכת ה' היא תעשיר, לפי שעדיין היה מאמין שתחבולת המקלות עמדה לו להתעשר:

ולבנתי מה אעשה, ושכח מה שאמר בתחילה יש לאל ידי לעשות עמכם רע, שיורה על כוונתו הרעה לולי אזהרת האל: