ולא זכר וכו' וישכחהו, למן היום אשר יצא מבית האסורים לא נתן עוד אל לבו לזכור את יוסף, ואין זו שכחה טבעית שהרי בכל יום ויום היה שמח בלבו על שנפדה ממות וחזר למשקהו, ואיך לא יזכור שיוסף ניבא לו את כל הטובות ההמה טרם תבאנה, אלא להיותו כפוי טובה ושונאה את העברים לא רצה להעלות את זכרון יוסף לפניו, וזה גרם לו שנמחה הרושם ההוא מנפשו וישכחהו מכל וכל עד עת בא דברו, שחלם פרעה חלום, אבל כשהזכירו לפני פרעה, רצה להתנצל ולהראות עצמו כאילו היה זוכרו תמיד אלא שירא להזכיר חטאיו לפני המלך ולכך אמר את חטאי אני מזכיר היום, ולא אמר אני זוכר כאשר אפרש שם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 40 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4