ותעל השלו, מין עוף שמן והוא מאכל משובח והיתה מתנה מכוונת כנגד מכת הערוב והדבר שהביא למצרים כמו שרמזנו (לעיל י"ג כ"א), והנה השלו הזה לא עלה כ"א פעם אחת אבל בשפע רב כאמרו ותכס את המחנה, והספיק להם לאיזה ימים, וכשירד המן ביום שלאחריו, אז הצנועים משכו ידיהם מן השלו כי במה נחשב הוא נגד המן המשובח מכל, וקצתם אכלו ממנו חמשה ימים, וקצתם עשרה ימים, והמאחרים על השלו אכלו ממנו עשרים יום עד יום מתן תורה לא יותר, כי אז קדשו עצמם במעמד הנבחר, ולא אכלו בשר תאוה, לזה הוכיחם בשנה השנית כשהתאוו תאוה ואמר לא יום אחד תאכלון וגו' ולא עשרים יום (במדבר י"א י"ט) כלומר לא כמו בפעם הראשונה שאכלתם ממנו עד עשרים יום:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 16 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4