כל אשר אנכי מצוך, להוציא בשר תאוה שבבואם לארץ הותר להם לזבוח ולאכול בכל מקום, כי טעם אסירת בשר תאוה במדבר היה לפי שהיו אז זובחים על פני השדה, ודומה למנהג הזובחים לשעירים כמ"ש ולא יזבחו עוד וכו' על פני השדה והביאום לה', אבל בהיותם בעריהם ובבתיהם אין הזביחה עוד על פני השדה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 12 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4