ויהי ממחרת, כל מחרת שבמקרא מוסב אל המסופר למעלה ממנו, וכן הדעת נותנת, כי בלא זה לא יהיה בו מובן כלל, כי כל יום ויום נקרא מחרת בערך היום שלפניו, לפיכך אני אומר על פי דרך הפשט שגם ממחרת האמור כאן כפשוטו, ממחרת בואו אל המדבר, וסיפר הכתוב שישב משה לשפוט את העם, כי ביום ביאת יתרו לא נתעסק משה אלא לכבוד חותנו, וסיפר לו כל המאורעות ועשה לו סעודה, לכן ביום ההוא לא היה לו פנאי לשפוט את העם, אבל למחרתו חזר לשפטם כמנהגו כל הימים, ואל יקשה בעיניך איך שפט משה את העם קודם מ"ת, כי משפטים רבים יש שדעת האדם מכריעתן אף אם לא נצטוו, כגון הגזל והחמס ושבועת שקר ודומיהן, ועוד הלא כבר היה בידם מצות שבת ומצות מילה והאזהרה על שפיכת דם האדם, ושאר המצות המדעיות הנקראים תורת האדם או שבע מצות בני נח, ובהן היה משה נושא ונותן כל היום:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 18 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מן הבקר עד הערב, לפי שהוא לבדו שופט את כל העם ואין לו מסייעים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4