בעיר בשרו, במקום שיש בשר בין עור ועצם, לפי שלפנינו אמר כי יהיה בו נגע בראש או בזקן, ואין עור הראש נקרא עור בשר, לפיכך אמר כאן עור בשרו למעט עור הראש:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שאת או ספחת או בהרת, שמות נגעים הם ולבנות זו מזו, וענין שאת הוא מקום גבוה, וספחת הוא מקום נצרר, ובהרת הוא מקום מצויין בכתם:
והיה בעור בשרו לנגע צרעת, נגע הוא שם כללי לכל מדוה הבא מסבה שחוץ לגוף, והוא מלשון נגיעה, ואחד ממיני הנגעים יקרא נגע צרעת, שעליו דבר בפרשה, ושעור הכתוב כך הוא, אדם כי יראה בעור בשרו אחד מג' הסימנים הללו שאת או ספחת או בהרת ואפשר שיהי' או ישוב להיות נגע הצרעת שהוא טמא, אז יביאוהו אל הכהן:
והובא, ברצונו ושלא ברצונו, כי הרואה בו אחד מהסימנים אלו יכריחהו שיבא, ואפילו הצרוע חכם ומורה ויודע שהוא טמא מוחלט, יכריחוהו לבא אל הכהן, לפי שטומאת נגעים וטהרתן צריכין להיות על פי כהן:
או אל אחד מבניו הכהנים, אמר מבניו אפילו בעלי מומים, והוסיף הכהנים פרט לחללים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4