ועתה למה נמות, מרגישים אנחנו בעצמנו שאין בנו כח ויכולת לקבל חקי התורה בנבואה, כי מגודל השפע האלהי הזה תתפרד נשמתנו מן החומר ונמות פתאום, והנה במעמד ההוא היו כל נפשות בית ישראל והודו כלם שלא יכלו לסבול קבלת התורה בנבואה, ואע"פי שהיו אז כלם נביאי ה' כי נתן ה' את רוחו עליהם לא יוכלו לסבול, כי יש הפרש גדול בין נביא סתם אשר מחזה שדי יחזה ויתנבא לעם עתידות או דברי תוכחות, ובין נביא תורה שמקבל חקים ומשפטים ומצות באור הנבואה ואין בכח שום נביא וחכם לסבול קבלת התורה בנבואה זולתי מרע"ה לבדו, וזהו ההבדל הגמור שבין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים, שעליה כתוב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה (לקמן ל"ד י'), כמו שנפרש שם, ועכשיו נתברר לכל ישראל למה בחר השם רק במשה וכל העדה כלם קדושים, כי ראו שאין בכח שום אדם לקבל התורה בנבואה זולתי משה לבדו, והאמינו כי משה אמת ותורתו אמת:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 5 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4