וישרף באש, הפך את הזהב לאבק, ופירד הרכבת חלקיו ע"י האש, עד שלא ישוב לעולם זהב, וכבר עמדו האחרונים על הנסיון הזה, ואמרו ראה זה חדש הוא אבל כבר היה לעולמים נודע למשה רבינו אדון החכמים והנביאים:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 32 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויזר, לשון נפיצה:
וישק את בני ישראל, לבדקם כסוטות, והנה העובדים בסתר נגפו במגפה, והעובדים בפרהסיא נהרגו ע"י בני לוי, ורבים מהם שבו בתשובה, ובא וראה כמה גדלה אימת משה עליהם, כי הוא לבדו שרף את אלהיהם, והכריחם לשתות, ואין אחד מהם פוצה פה ומצפצף או ממאן לשתות, וגם מזה ראיה שלא היתה תחלת מחשבתם לכפור בעיקר, אלא לעשות להם מורה דרך תחת משה, כי הנה מיד כששב משה אליהם בושו ונכלמו ממעשיהם והבינו שאין ממש בעגל ואין עוד צורך בו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4