וישלחו מן המחנה, אחר שנסדרו ונקבעו סדר המחנות וחנייתן, צוה לשלח הטמאים מן המחנות:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 5 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש, שלשה מחנות היו שם בשעת חנייתן, תוך הקלעים היא מחנה שכינה חנית הלוים סביב היא מחנה לויה, ומשם ועד סוף מחנה הדגלים לכל ארבע רוחות הוא מחנה ישראל, הצרוע נשתלח חוץ לכולן, הזב מותר במחנה ישראל ומשולח מן שתים, וטמא לנפש מותר אף בשל לויה ואינו משולח אלא משל שכינה, וכל זה נלמד מלשון הכתוב עצמו, שהרי למעלה צוה על המצורע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, (ויקרא י"ג מ"ו), וביארנו שם שהכונה לומר שלא יהיו טמאים אחרים יושבין עמו, אם כן הוא חמור מכלן, ואם תאמר שיהיו זבין וטמאי מתים משתלחין למחנה אחת, ת"ל ולא יטמאו את מחניהם, (היו"ד שלפני הכנוי מורה שהנפרד מחנים לשון רבית) ליתן מחנה לזה ומחנה לזה, ובטמא מת הקילה התורה שיבא תוך מחנה לויה מן ויקח משה את עצמות יוסף עמו (שמות י"ג י"ט), עמו במחנה לויה, טומאת הזב חמורה ממנה לפי שהטומאה יוצאה עליו מגופו לכן נשתלח מן שני מחנות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4