ויפץ ה' אותם, אין זה ענין אחד עם בלילת לשונם, אלא הבלילה וההפצה שני דברים הם, האחד ששינה שפתם, ועוד הפיץ אותם באפו ובחמתו מן המקום ההוא, וכפאן להגלות מסוף העולם ועד סופו, ולכן בפסוק הסמוך חזר להזכיר שני דברים כי שם בלל וכו' ומשם הפיצם וכו', ומן ההפצה הזאת נהיה שנתיישבו בני אדם בקצוות הארץ גם במדינות רעות ומשכלות במקומות הקור והקרח הנורא ובארץ ציה וצלמות, אשר יפלא בעינינו למה בחרו ראשי אומותם להתיישב בארצות הרעות ההן, אך הוכרחו ללכת לדור שמה בגזירת עליון שהפיצם בזרוע עזו על פני כל הארץ, וכמו כן מן ההפצה הזאת נולדו כל השינויים הרבים שאנחנו רואים כעת בין אנשי תבל בקומותם בזיו איקונין שלהם במראיהם ובטבעם, כגון הכושיים והלבנים, הגבורים והחלשים, גדולי הקומה והננסים וכדומה, הכל כפי מזג האויר שבמדינותיהם וכפי שינוי מאכליהם, וכמו שרמזנו על זה לעיל (ח' י"ט):
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 11 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויחדלו לבנות העיר, ביאורו שארית העיר, כי כבר החלו לבנותה, שנאמר אשר בנו בני האדם, והנה זכר העיר לבד, ואין ספק שחדלו לבנות גם המגדל, כי באין עיר מה יועיל מגדל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4