ואם, ענינו כאשר, כשיגיע הזמן לעשות לי מזבח אבנים והוא בבנין בית הבחירה, השמר שלא תבנה את האבנים גזית, וגזית ענינו הכריתה והסתות, ומלת אתהן מוסב על האבנים:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 20 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חרבך, שם חרב נופל על כל כלי ברזל שנעשה לחתוך בו, ואולי נקראת כן החרב לפי שהיא מחרבת:
הנפת עליה ותחללה, אם תניף כלי ברזל על אחת מאבני המזבח לסתתה הרי חללת אותה לבנין מזבחי, והטעם כמו שאחז"ל שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אינו בדין שיונח המקצר על המאריך, ומפני זה לא היה במשכן ברזל, כי כל יתדותיו היו נחושת, וכן בבית עולמים לא נעשה בו כלי ברזל מלבד הסכינים, כי השחיטה אינה עבודה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4