בשחפת, שבשרו נשחף ונפוח:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 28 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובקדחת, לשון כי אש קדחה באפי, והוא אש של חולים שהיא חמה מאד:
ובדלקת, חמה יותר מקדחת, ואולי הוא חולי קדחת הפוסק וחוזר, ולפי שנראה כאילו האש נדלק ונכבה נדלק ונכבה נקרא דלקת:
ובחרחר, לשון ועצמי חיה מני חורב (איוב ל ל'), חולי המחממו תוך הגוף וצמא תמיד למים:
ובחרב, מגזרת חורב, וענינו חולי שמייבש את הגוף עד שאין בו ליחה לזון את האיברים
ובשדפון, הוא רזון המכלה את הגוף מעט מעט, עד שידמה לתבואה הנשדפת מרוח קדים:
ובירקון, חולי ידוע, שתשפך המרה, ותתערב עם הדם, ויהפכו פני האדם לירקון, וכל צבע ידמה לו כירוק, והנה כל אלה הם תולדות משפט הדבר:
עד אבדך, עד שתכלה מאליך, אבל לקמן שזכר ביאת האויבים שישמידו ויכלו הכל, אמר עד האבידו אותך, לפי שהיא רעה הבאה לאדם מחוצה לו, ואין כן חולי הגוף הנזכרים כאן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4