והיה כי יביאך, אמר כאן כי ברבות הטובה יזכור ימי עניו ומרודו שהיה עבד במצרים, ולא ישכח את השם שהוציאו מן העבדות ההיא לטובה הזאת, אבל יזכור חסדיו תמיד ויירא אותו ויעבד לפניו כעבד לאדוניו, ורז"ל למדו מזה כי הטוב ההוא אשר ימצאו בבתים המלאים, מותר להם, אפילו היו שם דברים הנאסרים בתורה כגון כותלי דחזירי או כרמים נטועים כלאים או ערלה, והשליט אותם בכל הנמצא בארץ במותר ובאסור עד שיאכלו שלל אויביהם דהיינו בשבע שנים שכבשו והנה הותרו להן כל האיסורין זולתי איסור ע"ז, ולכן אמר בסמוך מזבחותם תתוצון:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 6 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ערים גדלת, פי' ומצאת שם ערים גדולות וכו' ובתים וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4