כל המנחה, הן המנחות האמורות בפרשה זו, והן המנחות המפורשות במקום אחר כלם אסורות להעשות חמץ, חוץ משתי הלחם שבאין חמץ, גם מקצת לחמי תודה, אבל אין מהן דבר למזבח, ולכן אמר אשר תקריבו לה' כלומר אותן שיש מהן דבר למזבח:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 2 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חמץ, ביארנו (שמות י"ב ט"ו)שהוא שם מי חומץ:
כי כל שאר וכל דבש, יפרש מלת חמץ שאינו אלא שאור שהיא עיסה המחמצת הכל, לא שאר דברים חמוצים, כגון שעירב חומץ בנסכים או במנחות אינו עובר:
דבש, כל מתיקות פרי קרוי דבש, הן דבש צרעים או דבש קנים או דבש כל פרי עץ:
תקטירו, אפילו בקטורת כדתניא אם נתן בה דבש פסולה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4